כמו יוסי בנאי, גם אני זוכר את תרנגולי הכפרות כילד, את הנפות התרנגולים האומללים באוויר, ואת המבט הזחוח שעל פני האנשים שמביאים אותם. אני זוכר את הניגוד הזה שבין פני התרנגול המבועת בעת הנפתו לבין המבט השבע רצון של החוטא על מה שהולך ומסתמן בעיניו ככפרתו, זה עורר בי פליאה וחוסר הבנה אז, והוא ודאי לא מובן לי גם היום. מה גורם לאדם לחשוב שלקחת יצור תמים וחסר אונים ולהניפו ברישעות באוויר יכפר, למשל, על כך שניצל את תמימותם של אנשים ורימה אותם? או שמא המתתו מכפרת על המתה של אדם אחר?
בימים קדומים, עבודת המולך היתה אחת האמונות השכיחות באיזורנו. המאמינים נהגו להעביר את ילדיהם באש בכדי לרצות את פני המולך, והם סברו שצווחות הילדים המוקרבים מכפרות על חטאיהם, לכן הם לא סתם הומתו באופן מהיר, אלא הועברו מעל האש תוך עינויים, כדי לשפר את סיכויי הכפרה. נשמע אכזרי? מטורף? חלק גדול מאלו שמבצעים כפרות בתרנגולים נחשבים יהודים דתיים, שאמורים לדעת עד כמה התנ"ך מתעב את עבודת המולך ומזהיר מפניה. האם להתעלל בבעלי חיים חפים מפשע ולהמיתם רק לשם כפרה אינו משום עבודת מולך בקטן? נכון, לא מדובר בילדיך, אבל עדיין, אם חטאת כלפי מישהו, יהא זה האל או אדם אחר, איך בדיוק נכנס התרנגול המסכן לסיפור? מדוע לא לבקש סליחה מאת זה שפגעת בו או במקום לפגוע ביצור נוסף?
יום הכיפורים תרם לנו ביטוי נוסף - שעיר לעזאזל - תיש מסכן שנבחר לכפר על חטאיו של העם כולו. תיש זה היה נדחף מעל פני צוק גבוה ומתרסק תוך נפילה על גבי ההר, ובכך מכפר על חטאיו החמורים של כלל הציבור. כדי להתמודד עם התדמית הפגאנית השלילית שיש במעשה זה, מפרשים רבים (ביניהם הרמב"ן, פרקי דרבי אליעזר, והזוהר) העדיפו לראות בשעיר קורבן לשטן ולא לאל, להחלשת כעסו וקיטרוגו. אולם פרשנויות מעין אלו, שמסיטות את הרוע שבמעשה לכיוונו של מקור הרוע, השטן, מתעלמות מהבעיה שבעצם הודאה בקיומו של השטן כסותרת את ערך ייחוד האל שביהדות: במקורו, מושג השטן בא לפתור אירועים שלא ניתנים להסבר באמצעות מדיניות השכר והעונש שבתורה (איזכורו הראשון של השטן בתנ"ך הוא בספר איוב, כמי שהינו חלק מהפמליה האלוהית, הוא חלק מההסבר למצבו הקשה של איוב הצדיק).
המסקנה היא שאיך שלא נסתכל על זה, מדובר ברוע טהור. אז למי שמעדיף לשמור על יחסים תקינים עם השטן, ומאמין שהתעללות בתרנגול תרצה אותו, הייתי ממליץ לו לבדוק מידי פעם את מצב הבעלות על נשמתו, ובין לבין לקרוא את "פאוסט". לכל השאר, עיזבו את התרנגולות לנפשם ובואו הצטרפו לעמותות עזרה והקלה על מצבם של בעלי חיים.
